פסק-דין בתיק ב"ל 28363-10-12

1.         מדובר בערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 23.9.12 אשר קבעה למערער נכות רפואית צמיתה בשיעור 5% החל מיום 1.3.09 בהתאם לסעיף ליקוי 37 (5) (א) במחצית (להלן: "הוועדה").

טענות הצדדים

5.         ואלה בתמצית טענות המערער:

א.         הוועדה טעתה עת עיינה בקלטת שבוצעה בהתאם לדרישת הוועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 11.1.12 שכן, אסור לוועדה רפואית להסתמך על ממצאי קלטות וידיאו ואסור לה ליזום בעצמה צילום של הפונה ועל כן הקלטת אינה קבילה. בעניין זה מפנה המערער לע"א 1872/97, 3483/98, שמעון עמיר ואח' נ' קצין התגמולים (ניתן ביום 19.8.01).

            לטענתו, עקב ההסתמכות על קלטת מעקב יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב שונה.

ב.         הוועדה מיום 11.1.12 הסתירה מהמערער את בקשתה וכוונתה ליזום צילום וידיאו שלו ולא הזהירה את המערער על כוונתה זו ועל כן גם מטעם זה יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר. בעניין זה מפנה המערער לב"ל (ב"ש) 43783-10-12 אליהו אורן נ' המל"ל (ניתן ביום 4.3.13).

ג.          הוועדה אינה מסבירה מדוע היא אינה מעניקה נכות בשיעור 10% כאמור בחוות דעתו של ד"ר נאסים אלקרנאוי על אף שממצאיה ביחס לכיפוף 70 מעלות והגעה עם כפות הידיים 5 ס"מ מעל הקרסוליים דומים לממצא שמצא ד"ר אלקרנאוי.

            קביעת הוועדה לפיה ממצאיו של ד"ר אלקרנאוי שונים ממצאיה אינה פותרת את הוועדה מלהסביר את ממצאיה. הוועדה מציינת הגבלה בתנועות הצוואר אך היא לא מפרטת את הטווחים ולכן לא ניתן להשוות בין ממצאיה לממצאי חוות הדעת. בעניין זה מפנה המערער לתיק ב.ל (חי') 22727-10-12 פוואז סואלחה נ' המל"ל (פורסם בנבו).

            הוועדה אינה מסבירה מדוע ממצאיה אינם מעניקים נכות בגב ובאשר לצוואר, מדוע ממצאיה אינם מזכים את המערער בנכות בשיעור 10% אלא רק 5%.

ד.         הוועדה אינה מתייחסת למשמעות הממצא "החזרים גידיים לא הופקו".

6.         ואלה בתמצית טענות המשיב:

א.         על פי תקנה 30 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956 (להלן: "התקנות") הוועדה רשאית לדרוש מהמוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות לצורך מתן החלטתה בערעור.

הלכת אורן אליה מפנה המערער אינה מהווה הלכה מחייבת והעניין תלוי ועומד בבית הדין הארצי.

ב.         הוועדה התייחסה לחוות דעתו של ד"ר אלקרנאוי וציינה כי ממצאיו שונים מממצאיה ולכן אינה מקבלת את מסקנותיו. בהתאם לפסיקה די בקביעה זו כדי להוות התייחסות עניינית ומנומקת לחוות הדעת.

ג           משלא עולה כל טעות משפטית מהחלטת הוועדה, דין הערעור להידחות.

דיון והכרעה

7.         החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור ב סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

8.         בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב "שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד - המוסד, פד"ע לד'  213) .

היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.